אין לי מושג מי כתב את זה במקור. או מאיפה המקור הגיע…
קיבלתי את החיבור הזה בוואטסאפ באחת הקבוצות, קראתי חצי מילה פה ורבע מילה שם כי אני מאוד מאוד עסוק כל הזמן ואין זמן לכלום.
אבל המילים תפסו אותי וקראתי שוב, לאט. מתי מישהוא קרא ל א ט משהו לאחרונה? הוצאתי את המאוד מאוד ואפילו מאוד עסוק שלי לחל"ת קצר (הוא התנגד לכך, אבל אני קשוח כשצריך) וישבתי לשאול את עצמי אם מה שאני עושה היום הוא באמת משמעותי עבורי. האם יהיה לי מה לספר לילדיי, לנכדיי?
חבל על הזמן, הא לכם החיבור החשוב הזה:

אלה תולדות חיי

בחדר קטן אפור כתלים,
יושב איש זקן וסב.
יושב איש זקן, יושב וחושב,
ועושה את חשבון חייו.
חושב: עוד מעט ויבוא הקץ,
מה ידעו הנכדים אודותי?
נוטל גליון ורושם בראשו:
"אלה תולדות חיי".
במה אתחיל? כמובן בילדות…
אך הייתה לי ילדות רגילה:
דודות ומכות, שריטות ודמעות.
ילדונת שגרנו מולה,
ואבא טרוד ואם עצבנית,
אחות שצועקת עלי.
אה… מה יש לכתוב על ילדות שכזאת?
אתחיל מימי נעורי!
ימי נעורי… מהיש לכתוב?
בחינות, ציונים, שיעורים,
כל בוקר לקום ולרוץ לכיתה.
פצעי הבגרות הדוקרים,
לבטי אהבה ראשונה ומרה,
הפחדים שהעיקו עלי…
מה יש לכתוב? נעורים רגילים.
אתחיל מימי נשואי.
ימי נשואי… ירח דבש שנגמר
והפך לימים של שגרה,
דירה, הלוואה, מכונית, הלוואה,
מריבות עד לב התקרה,
תינוקת שניה, שעות נוספות,
ולבן- בר מצווה, חתונה.
מה יש לכתוב על אותן השנים?
אתחיל מתקופת הזקנה.
מתי זה החלה תקופת הזקנה?!
כשהודיעו: אתה מפוטר…!
והבן והבת חיפשו בית אבות,
והבנת: אתה מיותר!
או, הפחד הזה בלילות בלי שינה?
שאולי לא תראה עוד,
כמו שכנך מימין וכמו אותה הזקנה,
שלוויתי אתמול אל הבור?
בחדר קטן אפור כתלים
יושב איש זקן וסב.
זוכר חלומות, אידיאלים גדולים,
שאותם לא הגשים מימיו…
עם בוקר מצאו אותו בחדרו
גחון לשולחן, כמו חי…
דף ריק לפניו, למעלה כתוב:
"אלה תולדות חיי".